הלוואות חברתיות: מה זה ואיך עושים מזה כסף?

בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מיזמים המעידים על מעבר לכלכלה שיתופית. אחד הגדולים שבהם, שהולך וצובר תאוצה בכל העולם, הוא מיזם ההלוואות החברתיות.

גופים עסקיים בסדרי גודל שונים נזקקים למינוף כזה או אחר. עד לפני שנים בודדות, בעלי העסקים יכלו לפנות לבנקים בלבד בכדי לקבל את המימון, אולם בשנת 2005 הגיעה הבשורה החדשה: ניתן לקבל את ההלוואה דרך פלטפורמות אינטרנטיות, במימון של אנשים פרטיים.

איך הכל התחיל?

הבסיס לרעיון טמון בשאלה- למה רק הבנק יכול לממן אנשים או עסקים ולמה רק הבנק יכול להנות מהריביות של מימונים אלה? בעולם שבו כולם מחפשים השקעות מניבות, הפתרון של מתן הלוואה בצורה בטוחה ללווה בתמורה לאחוזי תשואה (ריבית) מאוד ברורים שיקבל המלווה מצד שני, נראה כפתרון מושלם.

הראשונות להציע הלוואות חברתיות, או בשמן המקצועי בשוק, ה-“Peer to peer” (הלוואה בין עמית לעמית או הלוואת עמיתים), היו חברות בריטיות. בשנת 2005 השיקה חברת Zopa את הפלטפורמה האינטרנטית הרצינית הראשונה בעולם, לאחר שגייסה השקעות מקרנות הון סיכון ענקיות שהביעו עניין מלא ברעיון. לישראל המיזם הגיע לראשונה בשנת 2012, כאשר בתחילת הדרך פעלה בשוק לבדה חברת Eloan, שנרכשה ע”י מיטב דש, ובהמשך הדרך הצטרפו בלנדר וטריא.

איך הקונספט עובד?

בצורה כללית ודי מופשטת – הפלטפורמה הינה זירת מסחר אינטרנטית המפגישה בין לווים למלווים פוטנציאליים, ללא מעורבות של גורם פיננסי מוסדי כמו הבנק.

מהות עסקת ההלוואה הינה אנונימית, ועל כן המלווה אינו יודע מהם המאפיינים הספציפיים של הגוף או האדם איתו אמורה להתבצע עסקת ההלוואה.

מהרגע בו נרקמת העסקה, נסגרים תנאי ההלוואה, כולל סכום ההלוואה, הריבית שישלם הלווה למלווה ומשך תקופת ההלוואה. בכדי לייצר תחושת ביטחון למשקיעים (המלווים) ולצמצם סיכונים במסגרת ההלוואה, הפלטפורמה מבצעת מאמצים רבים בחקר הלווים, קבלת בטחונות מהם ובדיקת מצבם הפיננסי. כחלק מהליך הקטנת הסיכון או פיזור הסיכון, השקעתו של המלווה מחולקת בין מספר לווים, כך גם אם יקרה מצב שבו אחד הלווים הגיע למצב של חדלות פירעון, המשקיע לא ייאבד את כל כספו אלא רק חלק קטן מתוכו.

הסיכוי, כרגיל, כרוך בסיכון

חשוב להדגיש, כי קהל היעד של הפלטפורמות, הוא אינו קהל המחפש ריביות אטרקטיביות שלא יוכל למצוא בבנק. להיפך, מדובר בלקוחות שהבנק הגדיר כלקוחות בסיכון גבוה ומרבית ערוצי ההלוואה המקובלים חסומים בפניהם. יכולות להיות סיבות רבות לכך- בעיות אשראי או פשיטות רגל בעבר, מצב פיננסי לא תקין בעסקים או חברות קשורות ועוד.

ומכיוון שהבנק אינו מוכן לקחת את הסיכון ולאשר לאותם לווים פוטנציאליים את ההלוואות, מובן מאליו כי מדובר בהשקעה מסוכנת.

מנגד, יש כאן גם ערך ל-2 אמיתי לשני הצדדים- למשקיע, כמובן, שכן הוא יכול לייצר תשואה די גבוהה על הכסף שלו ובהנחה שהפלטפורמה מנהלת את הכספים בצורה תקינה, מתבצע גם גידור נכון והקטנת סיכונים. ללווה, כמובן, שלרוב מדובר בעסקים קטנים, להם מאוד קשה לגייס כספים מהבנקים בתחילת דרכם, לעיתים בגלל סיבוכי בירוקטריה.

האם הסיכון מחושב? ממה בכל זאת צריך להיזהר?

אולי זה יסכם את הכל- בשנת 2017 אושר באופן רשמי החוק המתיר ומסדיר את פעילותן של הפלטפורמות המפעילות הלוואות חברתיות. רשות שוק ההון אמורה לפקח על התנהלותן התקינה של הפלטפורמות, בעיקר בכדי לוודא שלא מתבצעת הלבנת הון באתרים עצמם. אתר משרד האוצר מסביר, באופן שבהחלט מעלה חשש, שמכיוון שההלוואות ניתנות ישירות בין אנשים, הן אינן מבוטחות ע”י גוף ביטוחי או פיננסי כלשהו או ע”י המיזם בו מתבצעת ההלוואה. לכן, מסבירים באוצר, שקיים סיכון סביר של אי החזר ההלוואה למלווה.

מחפשים הזדמנויות השקעה מניבות? הגעתם למקום הנכון.